יוסק'ה קלדרון (1940-2008)

- אבי נעים - 

 

בערב יום הכיפורים שנת 2008 נפרד מועדון הכדורגל של הפועל ראשון מאחד מיקירי בניו - יוסק'ה קלדרון שהלך לעולמו

בגיל 68 בשל מחלת לב. קלדרון שיחק כמגן במועדון בשנות ה-60' לצד שחקנים כמו יוסק'ה בקר, ארנון חרש, זאב נחמוני, זאב ברוך, יונתן אולינקי, יפת שלום, אברמל'ה סולרסקי ביחד עם שורה של צעירים מוכשרים שעלו מקבוצת הנוער.

דוד מיוסף (טאטה) ששיתף פעולה עם קלדרון על כר הדשא, סיפר עליו השבוע: "את יוסק'ה תמיד אזכור כאדם נאמן לקבוצה, לחברים ועם חוש הומור, חייכן שמח וטוב לב".

 

 

"גדול מהחיים"

הקפטן של אותה קבוצה, בני שלום, סיפר: "קלדרון היה מהשחקנים המסורים והאהובים שהיו לנו אי פעם במועדון. כדורגלן וספורטאי למופת, אדם למופת וליצן למופת. תמיד היה לו חיוך על השפתיים. העזרה לזולת תמיד הייתה נר לרגליו, קראנו לו הכדורגלן המזמר. בכל פעם שהתאספנו יוסק'ה היה לוקח את הגיטרה וסוחף אותנו בשירה ובריקודים. בקיץ שעבר יוסק'ה פנה אלי וביקש ממני בקשה שלא יכולתי לסרב לה".

 

"הוא אז אחרי אירוע מוחי שהצליח להתגבר עליו, וביקש ממני לעשות כנס ותיקים. ראיתי זאת כפקודה וזימנתי כ-70 שחקני כדורגל אלי הביתה בערב שישי - כל זה לכבודו של יוסק'ה, כי כולנו אהבנו אותו. "אני חייב לציין את אשתו שרה שלוותה אותו בכול שנותיו כשחקן כדורגל כמעט בכל שבת והייתה יחלק בלתי נפרד מגיבוש הקבוצה. כמעט עשינו אותה חברת הנהלה. כולנו קיבלנו בכאב את בשורת האיוב על מותו, ועד היום אני לא מסוגל להאמין שיוסק'ה איננו איתנו".

 

*יוסק'ה קלדרון ואברמל'ה סולרסקי זכרונם לברכה

 

קרוב משפחתו של קלדרון ומנהל רשות הספורט העירונית, אמיר סולרסקי, הוסיף: "יוסק'ה ושרה אשתו היו אלה שקיבלו את הוריי ותמכו בהם כשעברו לגור בראשון. יוסק'ה היה בעל שמחת חיים גדולה, כל הזמן היה שורק ומזמר. אהב מאוד את הפועל ראשון ונשאר דמות מיתולוגית בעיר. הקים משפחה לתפארת של חמישה ילדים, ומספר האנשים שהיה בהלוויה שלו הוכיח עד כמה אהבו אותו. חבל - דור הולך ונעלם".

 

"מלא שמחת חיים"

בתו, רוית סיפרה: "האמת שזה די קשה לדבר על אבא שלי בלשון עבר, כי הוא היה גדול מהחיים. הוא היה אדם חזק מאוד, היה לו כוח עצום. הוא היה אדם מלא בשמחת חיים - כל הזמן היה שר, שורק ומחייך. כל דבר שעשה היה בשמחה. הוא אהב מאוד את החיים, הוא אהב אנשים וילדים. אבא היה גם ילד מוצלח. יש אנשים שאומרים עליהם שבכל דבר שהם נוגעים צומח דשא - כך היה אבא. כל דבר שהוא עשה, הוא עשה אותו הכי טוב.

 

"הוא היה אוהב לשיר. היה לו קול משגע. הוא היה מרעיד את האדמה ומרגש את כולם עד דמעות - בעיקר כשהיה שר שירים בספרדית. הוא היה מנגן בגיטרה, היה רקדן מעולה, היה "אופנוען" מקצוען בתקופה שעוד היו נוסעים על ווספות.

 

"בכדורגל הוא היה שחקן מצטיין - היה מהיר כמו שד, ואלוף בנגיחות. הוא שיחק עם כל הלב וכל הנשמה, בימים שלא היו מזה כסף. הוא פשוט אהב את המשחק ואת החברים ואת הפועל ראשון. גם במקצוע שלו, כשרברב, הוא היה מקצוען אמיתי. הוא היה אלוף".